רש"י על כתובות ע״ד ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור כתובות ע״ד ב:ה׳
5 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל נֶדֶר שֶׁיָּדְעוּ בּוֹ רַבִּים — לֹא יַחֲזִיר. לֹא יָדְעוּ בּוֹ רַבִּים — יַחֲזִיר. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל נֶדֶר שֶׁצָּרִיךְ חֲקִירַת חָכָם — לֹא יַחֲזִיר. וְשֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ חֲקִירַת חָכָם — יַחֲזִיר.
פירוש רש"י על כתובות ע״ד ב:ה׳
5 כל נדר שידעו בו רבים - שנדרתו בפני עשרה:
6 לא יחזיר - קסבר טעמא משום שלא יהו פרוצות בנדרים הוא וכי נדרה בפני רבים וזהו נדר שאין לו הפרה כדאמרינן בגיטין פרצה יותר מדאי קנסוה:
7 שלא ידעו בו רבים - דיש לו הפרה לא קנסוה והכי אמר התם דרבי יהודה לא חייש בנדר לקלקולא:
8 רבי מאיר אומר כל נדר שצריך חקירת חכם - שאין הבעל יכול להפר שאינו מדברים שבינו לבינה ולא עינוי נפש:
9 לא יחזיר - קסבר טעמא משום קלקולא הלכך בהאי איכא קלקולא דאומר אילו הייתי יודע דחכם יכול להתירו לא הייתי מגרשיך דרוצה הייתי שתתבזה בבית דין ויתירו לך:
10 ושאינו צריך חקירת חכם - נדר שהבעל יכול להפר:
11 יחזיר - דבהאי לא מצי לקלקלה שהיה לו להפר ולא הפר: